Aviva Beigel - אביבה בייגל

"ברשת"- סדרת עבודות

"הכלה"- מיצב בגלריה טובה אוסמן

"שיקוף"- מאמר על התערוכה- רפי ברביבאי, אוצר

האמירה הישירה ביצירתה של אביבה בייגל,

מאת רפי ברביבאי, אוצר.

"בתערוכתה החדשה בייגל מאפשרת לנו באמצעות שקפים המונחים על שולחנות אור וקוביות מוארות לראות את זרימת האור ולהתמקד באזורים הכואבים לה. היא מרוכזת בפעילות הפנימית שלה, ובדרך היא יוצרת צורות ושפה. שקפי הרנטגן של בייגל מהווים בקורת עצמית, לדבריה: "ציור על רנטגן מאפשר לי כאמנית להראות דברים סמויים, כמוסים, חודרניים, כל אחד מאיתנו מתמודד בדרכו עם כאב, ההתמודדות שלי עם הכאב והשלכותיו הפיזיות והנפשיות, נעשתה באמצעות היצירה..."

השקף של אביבה בייגל משמש לה כקישור למציאות.

היא פועלת למעשה בשני מישורים:מחד גיסא היא מקרבת אותנו למציאות בעזרתו, מאידך גיסא היא מרחיקה אותנו על ידי טשטוש השקף באמצעים הציוריים המקובלים של משיכות צבע, לעיתי אקספרסיביות ביותר.

מערכת הניגודים שהיא בונה: שקף הרנטגן המדויק, המדעי, הרפואי, כנגד הציור האקספרסיבי, יוצר עניין ומתח.

בציוריה ההתייחסות אל דמות האדם ודיוקנו ,"או בעצם במה שקורה לנו כבני אדם", מהווה אמת מידה חשובה להבנת אמנותה.

בייגל מתחילה בנקודת זינוק אוטוביוגרפית, שאמורה לשקף מצב קיומי של השרדות, שהינו רב השראה ואחוז שדים גם יחד.

בביקורים שלי בסטודיו, בשראיתי לראשונה את שקפי הרנטגן המצוירים, הבנתי שלגביה המצב האנושי והעיסוק בו הם דרך חיים.בעבודותיה בתערוכה החדשה מסרבת אביבה לחשוף את ספורה האישי ועולמה הפרטי, אבל בו בזמן מאתגרת אותנו, מגרה את חושינו, מביכה אותנו כצופים ותובעת מאיתנו שותפות עקבית וצמודה למהלכיה.

זו אמנות עכשווית במיטבה ההולכת בדרכים לא סלולות, מסרבת להיקלט בנקל, ותובעת מצב צפייה דרוך במפגש בין האןר לבין החושך, שהוא סוד החומר, לבין מה שאינו, בין היש לבין האין."

קישורים לכתבות על העבודות ופירסומים.

תערוכות יחיד

תערוכות קבוצתיות

2004 מאי - יוני - "כיסאות"- תערוכה קבוצתית, גלרייה מרכזית עין-הוד.

2004 אוקטובר -"צבעים שקופים"- תערוכת עירום , גלריה ארטסק, מרכז אמנויות קסטרא, חיפה.

           2004 נובמבר - "עלה של זית -" גלריה באר צבע, באר-שבע.
           2005מרץ - אפריל - "About painting and pixels"- גלריה זירו, ברצלונה, ספרד.
          2005 מאי - "מאי"- גלריה קריסולארט, קופנהגן, דנמרק.
           2005 מאי - "אמנים ישראלים בסלובניה" תערוכה בחסות משרד החוץ, מוזיאון המצודה, לובליאנה, סלובניה.
           2005 מאי - "הסלון של מאי"- מוזיאון האמריקאים, מיאמי, פלורידה.
           2005 יוני - יולי - "קיץ 2005" - גלריה זירו, ברצלונה, ספרד.
           2005 ספטמבר- דצמבר - "יריד הפיות" תערוכה במלאות 200 שנה למותו של הנס כריסטיאן אנדרסון,

,תערוכה נודדת ב-6 ערים בדנמרק.

2005 נובמבר - "אמנות ישראלית בשוויץ" ,בחסות משרד החוץ, גלריה סו-אן, זולנברג, שוויץ.
2005 נובמבר-דצמבר - "יודאיקה" ,מוזיאון בית התנ"ך, תל-אביב.
2006 ינואר - "אמנות ישראלית 2006- בנק הפועלים, תל-אביב .
2006 אפריל - "אמנים ישראלים בצרפת", בית העיריה, ליאון, צרפת, בחסות משרד החוץ.
2006 מאי - "לבן" , גלריה ברודוואי לאמנות, ניו-יורק.
2006יולי - 4" אמנים " בגלריה גורה, מונטריאול, קנדה.
2006אוקטובר - "צבר בגן הקקטוסים", תערוכת ציור ופסול, חולון .
2006-2007 נובמבר- ינואר - "Cross-Cultural Exhibition" גלריה JMA ,וינה,אוסטריה.
2006-2007נובמבר - אפריל - הביאנלה ה-4 לקרמיקה ישראלית, "טריטוריה וזהות-בין קרמיקה לאדריכלות"
מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב.
2007-2006דצמ. - פבר. - "גוף בעימות"- 3 אמנים: גד אולמן,בתיה אלישע,אביבה בייגל,בית יגאל אלון,גינוסר.
2007- ינואר- אמנות ישראלית- בנין בנק הפועלים, תל-אביב.
2007- פברואר,אפריל,מאי -"תפוח 2 -אמנים בוחנים פיתוי", תערוכה נודדת- ולנסיה ,ספרד. בייג'ין,סין, ניו-יורק.
,2007- פברואר- "עבודות במימדים קטנים", מרכז קריגר לאמנויות הבימה, חיפה.
2007- אפריל, "5 אמנים", גלריה בינלאומית, מרציארט, המבורג.
2007, מאי -CIGE"- תערוכה בינלאומית לאמנות בסין, בחסות גלריה ניו-יורק לאמנויות.
2007-מאי- "תיק אשה", גלריה "על האגם",פארק רעננה.
2007-מאי- "אמנים ישראלים ברומניה", בחסות משרד החוץ, מוזיאון ברוקנטל, האגף לאמנות עכשווית,
סיביו, רומניה.
2007- מאי-יוני-"ילדים שקופים", תערוכה נודדת, מוזיאון חניתה, האגף לאמנות עכשווית,
2007 - נובמבר - בי"ס לפיסול "בסיס",בית ינאי.
2007- יולי- "פסיפס", אמנים יוצרים פסיפס, הגלריה בקיבוץ גן-שמואל.
2007- יולי-אוגוסט- "לגעת בתפוז", תערוכת חוצות ישראלית ברחובות, באתר הפרדסנות ע"ש מינקוב.
2007- אוק.-נוב.- "תעודת זהות", גלריה אפרת, תל-אביב.
2007- נובמבר- "רוח האמנות", Estense Castle" ,פארארה, אי'טליה.
2008- ינואר- "אמנות ישראלית", בנק הפועלים ,תל-אביב.
2008- פברואר- "נוער בקיבוץ", מחווה ליוחנן סימון, תערוכת פסול קרמי, גלריה בקבוץ גן שמואל.
2008- פברואר- אמניות ישראליות, גלריה לאמנות והוצאת ספרים קארקטר, פריז.
2008-מרץ- 23 אמניות ישראליות, מרכז רשי לתרבות ואמנות, פריז.
2008- אפריל-מאי- "אלבום מגן דוד", בית העיתונאים, תל-אביב.
2008- מאי- "הטלאי הצהוב", בית יגאל אלון, צפת.
2008- מאי- "אמנות הפיוס", הספריה לזכרו של מרטין לותר קינג, וושינגטון, ארה"ב.
2008- מאי- "אוצרות קטנים", גלריה דה מרצ'י, בולוניה, אטליה.

טכסטים בתערוכות

"גוף בעימות"/ תערוכה בבית יגאל אלון, גינוסר, דצמבר 2006.

נאוה הראל-שושני - אוצרת.

אביבה בייגל מנסה בעבודתה , ככל הנראה,להתיידד עם המחלה ובכך אולי לגייס אופטימיות וכוח להתגבר על הטראומה.

תהליך זה, לדברי האמנית,לא היה מודע.

עם גילוי המחלה היא חשה נבגדת, דואבת וחסרת אונים. העשייה האומנותית באה כתראפיה.

לאחר גילוי המחלה נאסר עליה לאכול דברי מתיקה, כבת למשפחת אופים וחובבת עוגיות מושבעת, היא החלה לאפות עוגיות מחומר,לצבוע,לזגג ולקשט אותן, היה בכך גם מעבר משברי הכלים- בהם עסקה בעבר בעבודות הפסיפס שלה אל צורות שלמות, בבחינת הדיפת הפירוק, הניתוץ והשבר מתוך חייה.

בסדרה "קוקיס", הגיחו והופיעו להן דמויות אנושיות. בחלק מאותם אנשים-עוגיות הוטל מום והם נשאו עימם חסר בצורת נקבים ושקעים, לצידם, ברבות מן העבודות,שובצו לבבות,חתולים,כפות ידיים (כיצוג כף-ידו של האמן, וכסימן למזל)ועוד.

כל אלה הם מוטיבים סמליים בעלי משמעות מאד אישית והמבטאים גם חיוניות והמשכיות.

באמצעות פרפרים וכנפיים ניסתה אביבה לחוש את הריחוף, הדאייה מעל לחולי ולכאב והפרידה מהם.

האופטימיות בצבצה ועלתה מתוך העבודות כמסר הנשלח מן הלא-מודע. הגריעות והפגמים לא יכלו לדמויות הססגוניות ונראה כי הקו התמים, הסגנון הנאיבי והצבעוניות העשירה, משדרים בעיקר שמחת חיים ותקווה.

בשלב הבא הופיעו בעבודותיה ה"אמזונות",שהיו בבחינת "תיקון". במיתולוגיה היוונית הן היו נשים חסונות ונועזות והמילה

"אמזונה" הפכה שם נרדף לאשה חזקה ואמיצה, אשת חייל.

העיסוק באמזונות,עבור אביבה, היה בגדר מפגש מבורך ומנחם עם נשים שהפגיעה בגופן ובנשיותן הניבה שליטה והעצמה.

כמו בכל העבודות שלה, נראה כי החוויה הויזואלית מרחיקה- בו זמנית מן הצופה ומן האמנית עצמה- את אימת המחלה המקננת בסתר, מאחורי הקלעים.